- נחיר
- נָחִירm., Pl. נְחִירִין (b. h. נְחִירַיִם; נָחַר) nostrils; trnsf. outlets. Tosef.Mikv.V, 1.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
נחיר
Look at other dictionaries:
נחיר — 1 נקב באף, פתח נשימה ונשיפה באף, אחד משני החורים בא 2 פי צינור, זרבובית, נקב כניסה, פתח, חור, פייה, פומי … אוצר עברית
פתח נשימה — נחיר, פתח ממנו נושמים {{}} … אוצר עברית
אף — 1 conj. אפילו, אפילו אם, למרות, אם כי, למרות ש 2 v. הוכן לאכילה ע י אפייה, הוכשר לאכילה ע י חימום בתנור, דאגו לאפייתו, הושחם בתנור, הפך למאפה, נעשה אפוי, נצלה, נקל 3 v. לעסוק באפייה, להכין דברי מאפה, להכשיר לאכילה ע י חימום בתנור, להשחים בתנור,… … אוצר עברית
אפים — 1 adv. השתטחות, נפילה, שכיבה על הבט 2 נחיר, חור לנשימה באף, נקב נשימה באף, נקב הרחה בא … אוצר עברית
נחרה — נחירה, חרחור, נשיפה מחרחרת מתוך שינה, קול נחיר … אוצר עברית
פומית — פייה (בכלי נגינה וכוק) ;זרבובית, נחיר, קצה הצינור; החלק הנכנס לפה, פרק הנשיפה; אדם המשמש כדובר, נציג; מגן שיניים (בספורט) ; החלק תחתון בשפופרת הטלפון (שלתוכו מדברים) … אוצר עברית
